כיצד תרבות מפתחת שפה?

אחד המשפטים המסכמים תחום נרחב בסוציולוגיה הוא "האדם הוא תבנית נוף מולדתו". האזור שבו אדם גדל משפיע על אספקטים רבים בהתנהגותו, באישיותו ואפילו בדרך בה הוא מתקשר. ניתן לראות זאת אם משווים את דוברי השפה האנגלית המגיעים ממדינות שונות. האנגלית המדוברת בארה"ב שונה מזאת המדוברת בבריטניה, ואף מזו המדוברת בקנדה או באוסטרליה: קיימים מבטאים שונים ואף דרכים שונות להתייחס לאותו העצם.

מדוע קיימים מבטאים שונים?

מבטאים וניבים שונים קיימים כבר מתקופת התנ"ך. בני אפרים זוהו (ונהרגו) משום שביטאו את האות שי"ן בצליל של האות סמ"ך. כיוון שהשפה המדוברת נלמדת באמצעות האזנה להורים וחיקוי שלהם, כמו גם של שאר האנשים בסביבת הילד כאשר הוא רוכש שפה מסוימת בעולם, לרוב ילדים ידברו במבטא דומה למבטא הנהוג בסביבה בה הם גדלים. במקרים מסוימים, ניבים ודרכי ביטוי של אותה השפה שונו במכוון, כאשר קבוצת אוכלוסייה מסוימת רצתה להתבדל מקבוצות אוכלוסייה אחרות בשל שיקולים פוליטיים או תרבותיים.

תרבות המשפיעה על שפה בתוך ארה"ב

הדבר בולט במיוחד גם כאשר נמצאים באזורים שונים בארה"ב. בתוך ארצות הברית עצמה, אף על פי שכולם צופים בטלוויזיה בתוכניות דומות ונחשפים למבטא דומה, עדיין ניתן לזהות מהיכן אדם מגיע במקור משום שהמבטא של אנשים רבים מטקסס עשוי להיות שונה מהמבטא במערב וירג'יניה או בניו יורק. העובדה כי צורת הביטוי שונה כל כך, הובילה מוסדות בתוך ארה"ב להציע קורסים על מנת "לאבד" את המבטא הטבעי, והם נפוצים במערב וירג'יניה, בה הדיאלקט המקומי מקושר בטעות עם תכונות כמו בורות או "עממיות".

מבטאים שנוצרו בכוונה תחילה

באנגליה של המאה ה-18 בידלו עצמם בני המעמד הבינוני והגבוה באמצעות דיבור במבטא שונה מעט משאר האוכלוסייה, כאשר הקניית המבטא בוצעה בתחילה על ידי לימוד מכוון שנעשה באמצעות מורים פרטיים. הדורות הבאים המשיכו להשתמש במבטא המעיד על שיוכם למעמד הגבוה, ולכן ניתן לזהות מספר מבטאים שונים בבריטניה, בהתאם למעמד אליו היו שייכים הקרובים הרחוקים של דוברי השפה כיום.

דיאלקט נוסף שנוצר בכוונה תחילה הוא "האנגלית התיכונה". ניב זה שמש בעיקר בהצגות תאטרון, הן על מנת להבדיל את השפה מעט משפת הרחוב העממית, אך גם על מנת להדגיש הברות כך שיוכלו להישמע בקלות גם בחלקים האחוריים של התאטרון, בהם ישב קהל שהתקשה לשמוע את ההצגה באותה התקופה ללא סיוע מערכות ההגברה שקיימות היום בתיאטראות.

מבטא זר – יתרון או חיסרון בתרבות המודרנית?

בעוד בתרבויות מסוימות מבטא זר יכול להוות יתרון, במיוחד אם מדובר במבטא המייצג אדם שמוצאו ממדינה שתרבותה נחשבת עליונה על אחרת, במקרים רבים מבטא זר עשוי לעורר חשדנות או דעות קדומות. בשל כך, רבים עשויים ללמוד את הדיאלקט הנחשב למקובל יותר או לעילי יותר, ולהסוות באמצעות תרגול רב דיאלקט או מבטא הנחשבים נחותים. נסכם בהגדרת השפה של מקס ויינרייך, חוקר שפת היידיש, המדגימים את כוחו התרבותי של ניב זה או אחר, שטען כי "שפה היא דיאלקט שיש לו צבא וצי".

חומר למחשבה זה הובא לכם על ידי ברלינגטון אינגליש – בית ספר ללימוד אנגלית